פעילות חירום בדרום – עדכון ליום 08.1.09

עלות סיוע החירום עד כה: מאז התחלת המלחמה בעזה הדגשנו כי בסה"כ הצרכים הבסיסיים של היישובים מקבלים מענים אם על ידי פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית או הרשויות עצמן, וכי אין תחושה של מחסור. עד היום, למרות פתיחות רבה ואוזן קשובה לצרכים בשבעת הערים המרכזיות , הוציאה קרן רש"י במשך 12 ימי הלחימה סכום כולל של 700,000 שח' – סכום צנוע בהשוואה לתקופה המקבילה במלחמת לבנון השניה.

הניחו לספרים, לבשו סרבלים! 15מילגאי קציר מהמכללה האקדמאית למקצועות ההנדסה סמי שמעון בבאר שבע וממכללת "אחווה" התגייסו לטובת צביעת מקלטים בקריית גת. תוך יומיים הספיק "גדוד העבודה" של הסטודנטים המתנדבים לצבוע 18 מקלטים עירוניים לרווחת התושבים. 9 סטודנטים נוספים התחילו את העבודה עם חבריהם אבל צו 8 קרא להם להפסיק את משימת ההתנדבות ולתפוס את מקומם ביחידות המילואים.

הפסקת אש – ולבחינות: ישראל הודיעה על הפסקת אש החל בשעה 2 לפנות בוקר ביום א' 18 בינואר. בשל החשש מירי טילים למרות הפסקת האש, החליטו מרבית ראשי הרשויות שבטווח הטילים לא לקיים לימודים, גם לא של תלמידי י"א-י"ב ששבו ללמוד במקלטים בשבוע שעבר. יוצאי דופן הם התלמידים אשר אמורים היו להבחן אתמול בבחינת הבגרות הארצית בדקדוק. הבחינה התקיימה בכיתות ממוגנות או במקלטים והבחירה נתונה בידי התלמידים; אלה שיבחרו להשאר בבית, יוכלו לגשת לבחינה במועד הקיץ.

תלמידי תפנית: צוות תפנית משקיע מאמצים אדירים במציאת חלופות אשר יאפשרו המשך לימודים לבגרות של תלמידי התוכנית, ומתמודד יום יום עם משימה לוגיסטית עצומה של ריכוז והסעות תלמידים למקומות הלימוד. תלמידי תפנית, בשל ההתמודדות המיוחדת שלהם להשלים פערים, קיבלו עדיפות ראשונה בשימוש בכיתות ממוגנות ובמקלטים. למרות זאת הצפי היה שרק כ-40% אכן יצליחו למצוא את כוחות הנפש והאומץ להשתתף בבחינה בתנאים אלה. להפתעתנו ולשמחתנו, 80% מתוך 210 תלמידי תפנית שהיו אמורים להבחן אתמול הגיעו לבחינה והפגינו בכך חוסן פנימי יוצא דופן.

ממשיכים בהכנת המקלטים: הושלם בהצלחה שיפוץ של 19 מקלטים בבתים משותפים בשכונות מצוקה בערים נתיבות, אופקים ושדרות. אנו נגשים ללא דיחוי לשיפוץ 16 מקלטים נוספים שאותרו, 11 בנתיבות ו-5 באופקים . השיפוץ אמור להתחיל כעת למרות הפסקת האש, לאור החשיבות הלאומית של הכנת המקלטים המשותפים לכל מצב חירום – כפי שציין סגן שר הבטחון מתן וילנאי בישיבת רשות החירום הלאומית בשבוע שעבר.

מקלט משופץ בנתיבות: שילוט חדש, תאורה, כיור וצביעה

מענה לצרכים דחופים: ביום ה' שעבר התקבלו במטה החירום בקשות לאספקה נוספת של שוברי קנייה, ערכות עזרה ראשונה, גנרטורים ניידים, משאבות מים למקלטים, ערכות יצירה והסעות לפעילות חינוכית וחברתית מחוץ לאזור. במשך כל התקופה התרשמנו כי ראשי הרשויות מבקשים באמת רק דברים נחוצים מיידית, ולכן אושרו בקשות אלה בסכום כולל של 442,808 ש"ח. לא אושרו בקשות לאפודי מגן ולשעות תגבור בבתי הספר, עבורם ניתן לקבל מימון ממשלתי. סך הוצאות הקרן למענה החירום עד כה אינו עולה על 1.5 מיליון ש"ח.

מורל גבוה: מעניין לציין, כפי שמסרה מנהלת הפניות לרשות החירום הלאומית בישיבה מיום 13.1, כי הבקשה הפופולארית ביותר בימים האחרונים היא לדגלי המדינה, המבטאים גאווה ותחושת השתייכות.

המסר של מתן: מתן וילנאי, סגן שר הביטחון, הדגיש מספר נושאים בישיבת רשות החירום: 1) להמשיך בשיפוץ מקלטים בבתים משותפים; 2) לתמוך בתוכניות הפגה שהביקוש להן הולך ופוחת; 3) להמשיך ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות כדי לחזק את החוסן הקהילתי; 4) לכלול במאמצי הסיוע גם את האוכלוסייה הבדואית הנמצאת בטווח הירי.

המתנדבים עדיין בשטח: אין שינוי בהנחיות פיקוד חזית העורף לאוכלוסייה האזרחית לשהות במרחבים מוגנים ומקלטים במקרה של אזעקה. עבודת המתנדבים נמשכת וכך גם הסיוע באירוחם והזנתם הניתן על ידי הקרן.
מתנדבים מדריכים ילדים בנתיבות בפעילות מדעית בתוך המקלטים ומחוץ להם

סיכום פעילות מטה החירום בדרום במהלך מבצע "עופרת יצוקה"

25 בינואר 2009

שבוע אחרי ההכרזה על הפסקת האש ותחילת החזרה לשגרה בישובי הדרום, התקיימה פגישת סיכום של מטה החירום בבית יציב בבאר שבע ביום א' 25.1. הפגישה עסקה בשני נושאים: אתמול ומחר.

אתמול: מבט לאחור אל שלושת השבועות של פעילות החירום

• ככלל, קרן רש"י ערוכה היטב להגיב במצבי חירום הודות לפריסה הארצית של עובדי שטח והעבודה השוטפת עם רשויות מקומיות ועם אוכלוסיות נצרכות. דבר זה עמד כבר במבחן במהלך מלחמת לבנון השניה, ולצערנו שוב בזמן מבצע עופרת יצוקה.
• מאמצינו הפעם קיבלו סיוע משמעותי הודות לרשות החירום הלאומית. זוהי הזדמנות לציין לשבח את מתאם הרשות שהיה נוח, יעיל, הגיוני ומועיל. שיתוף הפעולה עם רח"ל ועם פיקוד העורף היה מצוין.
• העקרונות המנחים שלנו פעלו היטב, ואפשרו לנו לפעול במהירות, ביעילות וברגישות:

- לעבוד רק מול איש הקשר מטעם ראש העיר

- להמתין 24 שעות מקבלת הבקשה עד להחלטה לגביה – זריז אבל לא פזיז

- לסייע ליחידים בעלי צרכים ביתיים דוחקים

- לזהות צרכים ציבוריים (כמו מקלטים בשיכוני מצוקה) שלא ניתן לענות עליהם במהירות בדרכים אחרות

- לאשר בקשות עפ"י צורך אמיתי ועכשוי, ולא בהתאם לגודל הישוב או שיקולים אחרים

• איש צוות של רש"י שיש לו קשר קודם לבעלי תפקידים בישוב הגיע לשם לביקור פעמיים בשבוע. תמיכה זו אפשרה להזיז דברים במהירות והדגישה שהקרן נמצאת שם לטווח רחוק, הן בימי שלום והן בזמן מלחמה.
• הדיווח כמעט בזמן אמת באמצעות דוא"ל ואתר האינטרנט התקבל בברכה ע"י השותפים שלנו, שהעריכו במיוחד את השקיפות ביחס לגובה המימון ואת הרשמים האישיים ממקור ראשון מן המצב.
• התפרסות המתנדבים (ממרכז מעשה ומלגאי קציר) במסגרות הפנימייתיות היתה רבת ערך ויתכן שמנעה אותן מלהסגר.
• ערכות המדע המשמשות ביום-יום את תכנית האסטרונומיה בבית יציב היו הצלחה גדולה אצל הילדים במקלטים.
• ראינו והרגשנו ארגונים אחרים בשטח – בעיקר הקרן לידידות והסוכנות היהודית.
• שיתוף הפעולה עם רח"ל עלה על כל הציפיות.

מחר: הכנות לתרחיש דומה בעתיד

המלצות:

• ייערך מיפוי של כל הציוד שסופק, והרשויות המקומיות יתבקשו לחתום על התחייבות לתחזק אותו במצב טוב למקרה הצורך.
• יש לשמור על שיתוף הפעולה בין המגזר השלישי ורח"ל ולפתח אותו באופן שוטף בימי שלום.
• קרן רש"י צריכה למפות את כל המשאבים העומדים לרשותה ולהכין תכניות מגירה למתן סיוע חירום באזורי הצפון, המרכז והדרום.
• תכניות המגירה צריכות להתמקד בטיפול בנושא המשך הלימודים במקלטים. בידור ע"י זמרים, ליצנים ושחקנים הוא טוב, אבל חשוב לבנות אסטרטגיה שיטתית ללימוד פורמלי במסגרת הבלתי פורמלית של מקלט, עם קבוצה הטרוגנית של ילדים. ניתן להכשיר מראש מורים שפרשו ולגייס אותם ב"צו 8" כפי שמגייסים מילואים. עבור מורים סדירים הרוצים להצטרף ניתן להכין מענים לטיפול בילדים שלהם עצמם בזמן שהם מלמדים.
• יש להכין ערכות חינוכיות המתאימות לתכנית הלימודים הרגילה שיהיה ניתן לחלקן בכל הישובים במצב חירום.
• יש למפות את כל המוסדות שהקמנו ושאנחנו חשים אחריות לגביהם, ולהערך לסייע להם בעת הצורך.
• בזמני חירום יש לקיים פגישות שבועיות עם מנהלי המחוזות של משרדי החינוך והרווחה.
• יש להגדיר סעיף ל"סיוע חירום" בתקציב השנתי ולעודד גם את השותפים שלנו לעשות זאת (הפעם "עיקלנו" כספים מתקציב קיים שהוקצה למטרות דומות). תקציבים מיועדים כאלה יקלו על שותפים למימון לעבוד יחד.

תקציב

אלברט אסף, ראש מטה החירום, קיבל מסגרת תקציבית עם הנחיה לנצל אותה בחוכמה וברוחב לב, מבלי לבזבז זמן על אישורים פרטניים. הרשויות המקומיות לא הפריזו בדרישותיהן, כך שיכולנו לשמור על מסגרת התקציב בסך 1.5 מיליון ₪.

סה"כ הוצאות: 1,500,960 ש"ח ($395,000)